1. תלמידים מבית ספר יסודי ועד חטיבת ביניים
מתקשים להסביר מהו חומר, למיין פריטים ולקבוע אם הם אכן חומרים. התברר, שהתפיסה של
ילדים צעירים את מושג החומר אינה כוללת את כל החומרים ויש ילדים
הכוללים במושג חומר גם דברים שאינם "חומרים". לדוגמא, תלמידים רבים אינם
סבורים שבשר, דם, או גז הם חומרים, לעומתם יש תלמידים שתופסים "צל" כחומר.
2. בלבול וחור הבחנה בין המושג חומר למושג גוף: העובדה שגופים עשויים מחומרים מקשה על התלמידים את ההבחנה בין שני המושגים. הבנת המושגים חומר וגוף מתפתחת במקביל אצל ילדים. 3. נמצא כי תלמידים מפתחים "אב טיפוס" לחומרים שונים. להלן דוגמאות לתפיסות שגויות נפוצות: · כל הנוזלים השקופים וחסרי צבע הם מים. · כל הגזים הם אויר. · כל המתכות הן ברזל. · כל החומרים הפלסטיים השקופים הם ניילון. · כל אבקה היא נוזל. · חומרים צמיגים או נוזלים צבעונים אינם נוזלים.
4. רבים מבין גילאי 13-15 חושבים שלגז אין מסה .
הבחנה בין גוף לבין חומר תעשה על ידי הבחנה בין
תכונות של החומר שנשמרות גם לאחר שהגוף חולק למספר גופים קטנים יותר, כגון:
צפיפות, מצב צבירה, טמפרטורה וצבע לבין תכונות המשתנות לאחר חלוקת הגוף
לחלקים קטנים יותר, כגון: מסה ונפח. לדוגמא: כאשר נשברת כוס זכוכית, המסה והנפח של
כל אחד משברי הכוס קטנים יותר, אולם הצפיפות והצבע שלהם זהים לאלו של הזכוכית
כולה. 2. להתייחס לטעויות התלמידים ולהוכיח בעזרת ניסויים, ש:
| ![]() |